מי באמת קיבל את ההחלטה — אדם, אלגוריתם או בדיעבד?

יומן הפיתוח | 28.10.2026 סטטוס: ביקורת היסטורית ומתודולוגית, לא פרסום ביצועי לקוחות.

יש סיפור שנוח לספר כשבונים מערכת השקעות חדשה: 'השיטה עבדה במשך שנים, ועכשיו הכנסנו לתוכה AI'. אלא שהסיפור הזה יכול להיות שגוי, גם אם כל דוח היסטורי נשמר בקפידה.

ל'הפנסיה החכמה' יש ארכיון של המלצות ודוחות. אלה ראיות חשובות למה שנמסר במועדים שונים. אבל הדוח אינו אישור ביצוע של עמית, ורצף החלטות מקצועיות אינו בהכרח תוצר של אלגוריתם קבוע.

בביקורת המחקר הופרדו שלוש שכבות. הראשונה היא היסטוריה דיסקרציונית — המלצות שהתקבלו בשיקול דעת אנושי. השנייה היא Backtest שיטתי — סימולציה של מערכת כללים שנוסחה ונבדקה במחקר. השלישית היא תצפית קדימה — אות שנרשם בזמן התרחשותו, לפני שידוע מה יקרה אחריו.

אסור לקחת כלל שהוגדר היום ולהציג אותו כאילו הוא היה זה שהחליט לפני שש שנים. אסור גם לקחת תשואה של מסלול ולייחס אותה ללקוח רק משום שהופיעה המלצה לעבור אליו.

ההפרדה הזאת משנה את האופן שבו בונים את המוצר החדש. בעתיד אפשר יהיה לשאול לא רק 'האם הייתה המלצה נכונה?', אלא גם 'מי אישר אותה?', 'האם זו הייתה חריגה מהכלל?', 'מה היה הנימוק בזמן אמת?' ו'האם קיים אישור מעבר?'.

מבחינה טכנולוגית, זהו מעבר ממנוע אותות למערכת שניתן לחקור את החלטותיה. מבחינה מקצועית, זהו מעבר מנרטיב שמסביר את העבר לניסוי שאפשר להעמיד למבחן בעתיד.

ההיסטוריה המקורית נשארת בעלת ערך — אבל כעדות להמלצות ולשיקול דעת, לא כהוכחת ביצועים של המנוע העתידי.

מקור: DISCRETIONARY_VS_SYSTEMATIC_POLICY_20261026.md; RESEARCH_LEDGER.md. אין כאן טענה ליתרון ביצועים בעבר או בהווה.