הפחתת הריבית בסוף נובמבר משנה את נקודת המוצא של החוסך הישראלי, אבל לא מבטלת את אחת השאלות החשובות בתיק: באיזה מטבע נמדדת התשואה?
החודש שהיה
בנק ישראל הפחית בנובמבר את הריבית ברבע נקודת אחוז. בחיסכון המושקע בחו״ל, גם שינוי קטן בשער השקל עשוי להסביר פער משמעותי בין ביצועי המדד הדולרי לתשואה הנראית בחשבון.
ריבית בנק ישראל במועד הייחוס: 4.25%.
נובמבר הציג תשואה כמעט אפסית בשני מדדי המניות שבטבלה, אף שהריבית בישראל הופחתה. זהו תזכורת לכך שמדיניות מוניטרית מקומית אינה מנגנון שמפעיל את מדדי חו״ל. השפעתה האפשרית על החיסכון מגיעה לעיתים דווקא דרך שער החליפין ושוק האג״ח המקומי.
שתי הסדרות אינן זהות בשיטת המדידה. המספרים מעוגלים לעשירית האחוז ומבוססים על ביצועי החודש הקלנדרי הקודם, לא על תשואת קופה ישראלית. אין להשוות את ההפרש כאילו מדובר בשתי תשואות באותו בסיס.
מה עמד על הפרק בתחילת החודש?
נעקוב אחר נתוני אינפלציה ותגובות שוק המט״ח להפחתה. אם השקל מתחזק, רכיב חו״ל שאינו מגודר עלול להציג בשקלים תשואה נמוכה מהתשואה הדולרית.
נקודת מעקב: מבחן החודש: להפריד בדוח מסלול בין תשואה שנוצרה בנכס הזר לבין השפעת המרת המטבע. אם החשיפה מגודרת, גם שיעור הגידור ועלותו חלק מהתמונה.
המשמעות לחיסכון הפנסיוני
לפני שמשווים מסלול מחקה מדד למסלול מנייתי אחר, צריך לדעת אם ההשוואה נעשית בדולרים או בשקלים והאם חלק מהחשיפה מגודר. בלי הנתון הזה, דירוגי התשואה עלולים להטעות.
מקורות ואופן הבדיקה
נתוני מדדי המניות הוצלבו מול שני מקורות לכל סדרה, בפורמט של שינוי חודשי מעוגל. הודעות המדיניות המוניטרית נבדקו מול פרסומי בנק ישראל ולוח מועדי החלטות הריבית.
מגבלות: לא נכללו נתוני תשואה של קופות גמל או השתלמות משום שלא הושלם אימות מסלולים, תאריכי פרסום ושיטת ממוצע ענפי. אין להשתמש בתשואות שמתפרסמות בדיעבד כאיתות שהיה זמין בתחילת החודש. הסקירה אינה מהווה המלצה על מסלול או תחזית תשואה.