הריבית בישראל ירדה ל־4% בתחילת ינואר. במקביל, חודש ינואר במדד המניות האמריקאי הסתיים בעלייה. שתי העובדות נכונות, אבל הן אינן מצדיקות לבדן הגדלת סיכון.
החודש שהיה
הפחתת הריבית ב־5 בינואר שינתה את ריבית הבסיס. תשואות האג״ח הארוכות, לעומת זאת, תלויות גם בציפיות אינפלציה, בפרמיית הסיכון ובמדיניות לשנים קדימה.
ריבית בנק ישראל במועד הייחוס: 4.00%.
בינואר מדד המניות העולמי עלה בכ־2.8% לעומת כ־1.4% במדד האמריקאי. הנתון מעיד על פיזור מקורות תשואה בחודש המסוים, אבל אין ממנו מסקנה על יתרון קבוע של מסלול אחד. הוא בעיקר ממחיש מה מפסידים כשכל החיסכון נשען על שוק אחד.
שתי הסדרות אינן זהות בשיטת המדידה. המספרים מעוגלים לעשירית האחוז ומבוססים על ביצועי החודש הקלנדרי הקודם, לא על תשואת קופה ישראלית. אין להשוות את ההפרש כאילו מדובר בשתי תשואות באותו בסיס.
מה עמד על הפרק בתחילת החודש?
בפברואר עיקר המעקב הוא אחר נתוני המחירים והחלטת הריבית הבאה. השאלה המעשית: האם מח״מ ארוך מתומחר באופן שתואם את רמת הסיכון שמתכנן הפרישה מוכן לשאת?
נקודת מעקב: מבחן החודש: להשוות את תשואות האג״ח הנבחרות לא רק לריבית המוצהרת אלא גם לאורך החיים הממוצע שלהן. אותה הפחתת ריבית אינה משפיעה באופן זהה על אג״ח קצרה וארוכה.
המשמעות לחיסכון הפנסיוני
בחירה בין מסלול אג״ח למסלול כספי היא לא רק בחירה בין תשואות עבר. נבדלים כאן משך ההשקעה, הרגישות לשינויי תשואה והצורך בנזילות.
מקורות ואופן הבדיקה
נתוני מדדי המניות הוצלבו מול שני מקורות לכל סדרה, בפורמט של שינוי חודשי מעוגל. הודעות המדיניות המוניטרית נבדקו מול פרסומי בנק ישראל ולוח מועדי החלטות הריבית.
מגבלות: לא נכללו נתוני תשואה של קופות גמל או השתלמות משום שלא הושלם אימות מסלולים, תאריכי פרסום ושיטת ממוצע ענפי. אין להשתמש בתשואות שמתפרסמות בדיעבד כאיתות שהיה זמין בתחילת החודש. הסקירה אינה מהווה המלצה על מסלול או תחזית תשואה.