פברואר התאפיין בפער בין השוק העולמי למדד האמריקאי. זה תזכורת מועילה לכך שכותרת אחת על ׳שוק המניות׳ לא מתארת את כל החשיפות בחיסכון.
החודש שהיה
בנק ישראל השאיר בפברואר את הריבית על 4%. במקביל, המדד האמריקאי ירד, בעוד שמדד המניות העולמי שבטבלה מציג תוצאה חיובית יותר.
ריבית בנק ישראל במועד הייחוס: 4.00%.
פברואר חידד את הפער בין גיאוגרפיות: ACWI עלה בכ־1.3% ואילו S&P 500 ירד בכ־0.9%. כשמדד אמריקאי נשאר מאחור, חלק מהפיזור העולמי עשוי לתרום לתוצאה; בחודש אחר התמונה יכולה להתהפך.
שתי הסדרות אינן זהות בשיטת המדידה. המספרים מעוגלים לעשירית האחוז ומבוססים על ביצועי החודש הקלנדרי הקודם, לא על תשואת קופה ישראלית. אין להשוות את ההפרש כאילו מדובר בשתי תשואות באותו בסיס.
מה עמד על הפרק בתחילת החודש?
במרץ נבחן אם הפער האזורי נמשך ואם המתיחות הגיאופוליטית מתחילה להשפיע גם על מרווחי אשראי ותשואות אג״ח. החלטת סוף מרץ עדיין לא ידועה במועד הייחוס.
נקודת מעקב: מבחן החודש: לבדוק מה כבר פורסם בזמן שבו אפשר היה להעביר מסלול. תשואת קופה לפברואר אינה נתון שעמד בהכרח לרשות החוסך ב־1 במרץ.
המשמעות לחיסכון הפנסיוני
השוואה בין מסלול עולמי למסלול S&P 500 דורשת בדיקת מדד ייחוס מדויק וחשיפה למטבע. קופת גמל ישראלית איננה עותק מושלם של אף אחד מהם.
מקורות ואופן הבדיקה
נתוני מדדי המניות הוצלבו מול שני מקורות לכל סדרה, בפורמט של שינוי חודשי מעוגל. הודעות המדיניות המוניטרית נבדקו מול פרסומי בנק ישראל ולוח מועדי החלטות הריבית.
מגבלות: לא נכללו נתוני תשואה של קופות גמל או השתלמות משום שלא הושלם אימות מסלולים, תאריכי פרסום ושיטת ממוצע ענפי. אין להשתמש בתשואות שמתפרסמות בדיעבד כאיתות שהיה זמין בתחילת החודש. הסקירה אינה מהווה המלצה על מסלול או תחזית תשואה.