מרץ הסתיים בירידות חדות במניות. ברגע כזה, הוויכוח החשוב אינו אם ׳כדאי לברוח׳ אלא מה בדיוק התיק מסוגל לשאת בלי לכפות מכירה במועד לא רצוי.
החודש שהיה
מדדי המניות שבסקירה ירדו במרץ, והחלטת בנק ישראל בסוף החודש השאירה את הריבית על 4%. שילוב של תנודתיות במניות ומחירי אנרגיה משאיר את סוגיית האינפלציה במרכז.
ריבית בנק ישראל במועד הייחוס: 4.00%.
מרץ הסתיים בירידה של כ־6.1% במדד העולמי וכ־5.1% במדד האמריקאי. זו הייתה ירידה משמעותית, אך היא אינה אומרת שכל מסלול מנייתי איבד שיעור זהה: חלק מהמסלולים מגודרים מטבע, חלקם מחזיקים נכסים נוספים, והמדדים כאן נמדדים בדולרים.
שתי הסדרות אינן זהות בשיטת המדידה. המספרים מעוגלים לעשירית האחוז ומבוססים על ביצועי החודש הקלנדרי הקודם, לא על תשואת קופה ישראלית. אין להשוות את ההפרש כאילו מדובר בשתי תשואות באותו בסיס.
מה עמד על הפרק בתחילת החודש?
באפריל נעקוב אחר תגובת שוקי האג״ח לשינוי בציפיות האינפלציה והסיכון. עלייה בתשואות ארוכות עלולה לפגוע גם ברכיב שנחשב לעיתים ׳סולידי׳.
נקודת מעקב: מבחן החודש: לפני מעבר למסלול שמרני אחרי ירידה, לבדוק האם ההון דרוש לפרישה קרובה או שמדובר בכסף שהקצאתו נקבעה לאופק ארוך. אלה שתי שאלות שונות, ולא נכון לפתור אותן באמצעות כותרת שוק.
המשמעות לחיסכון הפנסיוני
לפורש הנדרש למשיכות בטווח קצר, החשיפה לתנודתיות חשובה לא פחות מהממוצע הרב־שנתי. כדאי להבחין בין הון שמיועד לתשלומים קרובים לבין כסף שעוד יכול להישאר מושקע.
מקורות ואופן הבדיקה
נתוני מדדי המניות הוצלבו מול שני מקורות לכל סדרה, בפורמט של שינוי חודשי מעוגל. הודעות המדיניות המוניטרית נבדקו מול פרסומי בנק ישראל ולוח מועדי החלטות הריבית.
מגבלות: לא נכללו נתוני תשואה של קופות גמל או השתלמות משום שלא הושלם אימות מסלולים, תאריכי פרסום ושיטת ממוצע ענפי. אין להשתמש בתשואות שמתפרסמות בדיעבד כאיתות שהיה זמין בתחילת החודש. הסקירה אינה מהווה המלצה על מסלול או תחזית תשואה.